טוב אז הבטחתי שאראה לכם סוף סוף את תבשיל הילדות שאני כילד הכי אהבתי וגם היום כאדם בוגר..

למען האמת היו עוד שני תבשילים כאלה שכבר העליתי (בשר ראש עם שקדי עגל ושופלור -העוף עם הכרובית והגזר).

אצלנו בבית היו מכנים את התבשיל הזה "קבויה" ותהיתי למה קוראים לזה ככה

חיפשתי ברחבי הרשת את השם הזה ואין, אין שום מתכון כזה..

אז החלטתי לפנות לאישה בשם מסעודה , יהודיה שנולדה וחיה במרוקו עד עצם היום הזה.. היא נחספה למתכונים שלי באינסטגרם עוד בתחילת דרכי ומאז היא עוקבת אחרי באדיקות מתרגשת, מפרגנת, מכינה ומשתפת אותי בתבשילים שהיא מכינה – מיותר לציין כמה זה מרגש וממלא אותי לראות את התבשילים שלי אי שם במרוקו ..

אז שאלתי אותה איך אתם קוראים לתבשיל של הקישואים ותפוחי האדמה עם העוף והעגבניות והיא אמרה לי קבויה

שאלתי אותה מה הפירוש של המילה ומסתבר שבגבול אלג׳יריה מרוקו היו משתמשים במילה קבויה כדי לבטא דלעת ובאמת שרשמתי בערבית קבויה הופיעו תבשילי דלעות בבישול ארוך.

אין לי מושג למה קוראים לתבשיל הזה קבויה הרי אין בו דלעות אבל למי אכפת

יצאתי עם התשובה שרציתי וזה מה שחשוב

אז החלטתי להראות לכם את התבשיל האהוב עליי שלימים הפך להיות התבשיל האהוב גם על משפחתי.

דרך אגב גם חבריי הקרובים אכלו ממנו המון פעמים

כשהיינו בדרום אמריקה בטיול אחרי צבא הכנו אותו על בסיס שבועי

מה שמיוחד בתבשיל הזה הוא הרכות של המרכיבים קישוא, תפו״א, עוף, עגבנייה ורוטב מנחם

לוקחים חתיכת חלה ובחצי סיבוב מנסים להלביש את 4 המרכיבים בביס אחד .

(אני ואחי התאום היינו מכינים אחד לשני ביס ומתווכחים של מי הביס יותר טעים)

אני באמת מקווה שתכינו אותו לפחות פעם אחת ותתנו לחיך ולמשפחה להחליט אם זה לא הדבר הטעים בעולם טוב הגיע הרגע למתכון…